מיכל אדמוני עברה הרבה סבל, אתגרים וקשיים בחייה, אחרי שהליך רפואי הותיר אותה נכה והכתיבה הייתה עבורה מפלט, הגשמה עצמית ומרפא למכאוביה. את התובנות והאהבה שלה היא העבירה הלאה - לקוראים וגם לשכניה בכפר עזה שהגיעו לשיחות עידוד ונחמה על מרפסת ביתה. בשבעה באוקטובר היא נרצחה יחד עם בנה גיא, רגע לפני שסיימה לכתוב את ספרה השלישי. מתוך "חיים שלאחר המוות", פרויקט מיוחד של הספרייה הלאומית